<h1>פסקי מהרי"ח לרבינו יחזקיה ממגדבורג — ב"ק</h1>
<h2>דף יג:</h2>
איכא למ"ד [ב"ק קי"ג ע"ב] גזל הגוי אסור. אבידתו מיהא שריא. וטעותו נמי שריא אפילו להטעותו במתכוין לפרש"י. אך לפר"י לא מוכח דשרי אא"כ טעה מעצמו. [כמו] גבי שמואל זבן [לקנא] דדהבא בכלל דפרזלא ואבלע ליה חד זוזא. ורב אשי מוכח קצת דסבר גזל הגוי אסור. פר"י. ובמקום דאיכא חילול השם אפילו אבידתו נמי אסיר.
<h2>דף נב.</h2>
[ב"ק צ"ה ע"ב] שלשה שמין את השבח ומעלין אותם בדמים בכור לפשוט. ובעל חוב ללקוחות, וכגון דשוויה אפותיקי. ואע"ג דמסיק ביה שיעור ארעא ושבחא, [לא] שקיל כוליה שבח אלא נותן ללקוחות כדין יורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות. אבל אי לא שויה אפותיקי שקיל כל השבח בחנם אי מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא, ואי לא מסיק מעלהו בדמים. ואי אמר הב לי גריוא בארעא שיעור שבחא יהבינן ליה. וכן בעל חוב ליתומים אי שוויה אפותיקי יתן להם בשבח ששבחו לאחר מיתת אביהם ומעלין אותן בדמים. ואי לא שוויה אפותיקי א"צ לעלות בדמים אלא שקיל הכל אי מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא. ולגבי מקבל מתנה אע"ג דלא שוויה אפותיקי צריך בעל חוב לשלם לו השבח. פר"י. ומעשים בכל יום דמגבי שמואל אפילו בשבח המגיע לכתפים, דהיינו פירות העומדים ליקצר, וכגון דצריכי לארעא, אבל לא צריכי לארעא קיימא לן דכל העומד ליקצר כקצור דמו. פר"י. גזל מטלטלין והשביחם השבח על הגזלן. מכר לישראל [אחר] הלוקח [יש לו] בשבח מה מכר ראשון לשני כל זכות הבאה לידו. וגבי קרקע [אמרינן] בפ"ק דב"מ [ט"ו ע"ב] [גבי] הכיר בה שאינה שלו [פליגי לענין מעות אבל] שבח לכו"ע לא קנו שבחא. פר"י.
